תמרה בן-סימון / חלום |
לא יכולתי לגעת בשערך השחור שפעם נח על כרי,
לא יכולתי לנשק את שפתייך שפעם דיברו אהבה,
רק העיניים השחורות שמביטות דרכי,
פערו בתוכי עצב עמוק,
על לילות ארוכים של המתנה,
על מילות הפרידה שלא נאמרו,
על הפחד שגדע את הכל.
בלילה הסתכלת עליי בחלום,
רציתי לצעוק לך אך את שתקת, רציתי להפסיק לאהוב אותך.
אבל בלילה שתקת לי בחלום.
ועודי מתעוררת אל הדממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|