|
לפעמים אי אפשר לתאר הכל במילים.
לפעמים התמונה בעלת יותר מידי מימדים.
לפעמים הרגש יותר מידי מעורב ברגשות אחרים.
אי אפשר לשים את האצבע.
לפעמים, העצב כל-כך עצום, כל-כך רחב
בכל מקום
לא יכולה לתפוס
וכל מה שיוצא לי זה מילים מעורפלות
שאף אחד לא בדיוק מבין.
גם לא אני.
הלוואי והייתי מוצאת את הדרך הביתה. |
|
|
זה שמאשר את
הסלוגנים, תעשה
לי ילד!!! או
ילדה!!! או
משהו!!!
רק תאשר לי את
הסלוגנים!!! אני
אחתוך בשבילך את
הורידים ואטפטף
אותם אל תוך כוס
ואשתה! אני
אכתוב לך שירים!
אני אכנס לכוכב
נולד! אני אשרת
בצבא! אני אשמע
שירים של בריטני
ספירס! אני
אענטז כמו
ג'ניפר לופז,
אני אשתרלל עד
מוות!
רק תאשר
לי את
הסלוגנים!!!
שלכת.
והבדידות נמשכת
וזה שמאשר
ת'סלוגנים
כבר מת לירוק לי
בפנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.