קובי לביוד / השתיל הזה |
אני פוחד שיתקרר,
בשתיל הזה זורם לו דם
ודופק
אני פוחד שיעצר.
כי השתיל הזה היה פעם בן אדם,
השתיל הזה שוכב עכשיו
השתיל הזה אם רק יכל
היה בוכה עכשיו,
הוא רק רוצה הביתה.
יש לי שתיל
הוא איתי תמיד,
יש לי שתיל שפעם האמין
שגם לו יהיה עתיד,
והשתיל הזה מרגיש
יותר מכל אחד אחר,
הוא רואה את הנולד
ורק לי מספר,
שגם "צמחים"
הם עוד בני אדם
עם זכות לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|