בתוך הצגה טיפשית שכזו,
אני השחקן הראשי.
עברתי את האודישן בילדותי
ומאז,
לא עשו סינון מקיף.
התפקיד שלי לא עבר בירושה
וההורים,
נורמלים כמעט לחלוטין.
הקהל דופק אותך מכל הכיוונים,
מוחאים כפיים ומעודדים,
רק בקטעים ממש חזקים.
נונשלנטיות של חברה,
שאין בה כלום,
רק גאווה.
בלי סיבה או תירוץ משכנע, להיותה גאה.
גאה על מה?
מצער שהבמאי התאבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.