|
חפשה אדמה זהותה
שאלה אם היא קבר או רחם
מי אני אדמה מרקיבה מוריקה
סופגת מתים עמוק אל קרביה
מוציאה החיים מול השמש
ואני מן גבעול שמצהיב לו
מתחת צל פחד גדל באימה
פחדי פרידת גוף נאמן מהנפש
משובים השבים להזכיר את הקור
כל גבעול שהצהיב
זיכרונו הוא ירוק
שורשיו לבנים
הן חלל אותיות
שורשי הנשמה אל הנפש
|
|
|
גם אם לפעמים
נדמה לך שאני
נחמד, אל תטעי
אני חרא של בן
אדם!!!
שלמה נור, אסיר
כנה, ברגע
אינטימי וכנה עם
הסוהרת שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.