דוד אוחיון / פעם |
פעם האור היה מכה בי,
כמו ברק חד
התפרצות חד פעמית של ניצוצות מאירים
של חדות מחשבה שנשארת
עכשיו הכול מעורבל
לא בטוח
אין וודאות
לקיום המוחי
לקיום ולמנגנונים שזזים
בתוכי
האם מותר לי למות
עוד בחיי
ואז לקום לתחייה מחדש
בעודי מת-חי
הישועה באור
שממאן להכות בי
כי עוד לא ירד חושך
מוחלט שישאיר אותי באפילה
נותר רק להמשיך להמתין
בסבלנות אין קץ...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|