אני רוצה להרביץ, לנתץ, להשחית
לא להותיר ממני זכר.
לקלף לעצמי את העור, לנפץ את העצמות
לקרוע את הגידים, לשרוף את השומן
ולהוציא את הבשר החוצה לעולם
שירקיב ויוריק ויהפוך לרפש האדמה.
ואת הנשמה
אתלה על חוט כסף דק
מאחד הפנסים ברחוב.
כמו נעליים אהובות וישנות
שאין לי לב לזרוק.
אבל את כל האהבה
להמיר בדמעות
ולהמטיר על כל הארץ הזאת
שלא יודעת מה זה לאהוב ככה
עד שלא ישאר כלום אצלי בפנים.
עד שלא ישאר בפנים.
עד שלא אשאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.