|
היה עסוק
בתפילה
כשקיבל הודעה
שתורו הגיע
לחזור לתחייה
אחרי
אלפי שנים במחשך
נשארו רק
עצמותיו וכמה
משיניו
כך לחזור
לא מצא חן
בעיניו
בא היום הנכסף
הציץ במראה
וליבו רחב
נס שם קרה
עכשיו הוא נראה
מבריק ומצוחצח
כמו חתן בחופה
יצא אל העולם
נחוש לראות
מה שם חדש
לצפות מקרוב
בהתגשמות ההבטחות
של נביאי דורו
רק אהבה תהייה סביבו
והוא בלב חפץ
אל השקיעה
ידהר
עם זאת
שאהבה נפשו
שבעה ימים עברו עליו
העיר גדלה עליו לאיטה
מכל חלון של ראווה
קופסאות דיברו אליו
קרקס של מחולות
מגן תחתון בשמים ונעליים
תשתו גזים
לא צריך מים
היו גם חדשות מעניינות
אטום חופשי די שובב
מרחף מעליו
וירוסים בין הפרחים
היו גם דברים מוכרים
כוהני בית המחוקקים
נוטלים מעשר
מהתושבים
אולי קצת יותר
כי אינפלציה
הייתה
ושמעון עוד רוצה
תפקיד חשוב
נשיא או לפחות
ראש ממשלה
חצי עולם סובל
מעודף משקל
האחרים עוד לא יודעים
שהם די מתים
אך לקבור אותם
אין מקומות פנויים
על עצמו חש חמלה
הוא הבין וידע
ששכחו
לסנכרן אותו
עם האבולוציה
שבאה
לקח את עצמו
לפרברי הכרך
חפר לו בור
בגודל די צנוע
קבר עצמו בחול הלח
הניח זר על מצבתו
החזיר ציוד ותפאורה
רק כמה עצמות יבשות
השאיר לעצמו
למזכרת
וכך נרדם
מת אך מאושר
תוך ידיעה
שסתם חיכה
והעולם בצעדי ענק
זוחל אחורה
ללא מחשבה
שנייה
מחק את עצמו
מרשימת
הממתינים לתחייה.
|
|
אמא הכריחה אותי
ללמוד קראטה-
ונהייתי
מונגולואיד
ברוס-לי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.