לדנה

עכשיו זה קיץ
ואת יודעת
שתקבלי אותי
משורר אופטימי
ואני אקבל אותך
עם קצוות פוני רטובים
מזעה
וצמיד ברגל

חלום מהלילה עליו התעקשתי במשך כל היום:

בחלק הראשון:
אחרי הצהריים בהיר במיוחד בבייתי
ואת רוצה לישון במגירה במטבח,
בגלל הפחד שירד גשם טרופי, את מסבירה.
את מונחת בין שקיות של תירס מיובש
ואני צוחק על המנהג היפני הזה שלך,
אבל עצוב שנותרתי לבדי

בחלק השני:
טכנאי תנורים
שבא אליי הביתה
משתעל ויורק
פרחים סגולים מהפה

אוטונומיה קיומית ישנה

אביב אינדיאני
צהריים שרוטי שקט,
גגות לוהטים -
יחפים
אל תוך הרחוב

עדרי פילים
באים לקראתי
על זוג עפעפיים עצומים

החול מתנקז לזכוכיות
הזמן,
לחיוכים סמויים