ידעתי אושר בכמות שלא ידעתם שקיימת
אתם יודעים שדאגותיכם אינם עוזרות במאום
רק גורמת לכם להיות יותר פגיעים
אנושיים יותר ממה שחלמתם
הלא תצאו ממערת הדאגות שלכם
תמשיכו להבעיר את האש באלפי תקוות
אתם יודעים שבחוץ מותר לחיות
בלי מחשבות מיותרות
אבל במערה שלכם מחניק מדאגה
מצחין מתקוות רקובות
הלא תרשו לעצמכם קצת לחיות
מנערים אתם הופכים למבוגרים טרודים
שמפספסים את כל הפואנטה בחיים
האם מאוחר מידי לראות שהשחר בא
והאש שאת האפלה מזינה
כבר לא נחוצה?
אבל האפלה השחורה לוקחת הכל
אף קרן שמש לא תפלס דרכה
ואתם דאוגים וכואבים ניצבים ליד האש
היא לא מחממת
אך תקווה אחת נשארה
אולי יום אחד הכל ישתנה
אבל אתם לא תזוזו מהמערה.
מה צריך
רעידת אדמה
טייפון אדיר
שתבינו שדאגותיכם קטנות כל כך
חסרות משמעות
החיים יילקחו בדקה
ומה אתם עשיתם עד עכשיו
לאן הדאגות הביאו אתכם בחיים
אתם לא מבינים
ששם כבר אין עתיד.