איתי שטינברג / חושך, נושך |
של הבוקר
בדיוק לפני
שמתחילים לקרוא לו היום
ומפסיקים לקרוא לו מחר
העיר הזו מתחילה לשיר בשבילי
במקצבים לא סימטריים
ומודוסים מינוריים
גם הציפורים עצובות
על המנוחה שתמה
על כך ששוב עליהן להיפרד
מאדמה מוצקה
ועל החתולים
ששוב רודפים ורודפים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|