יוד בן שמונה-עשרה / מוות |
אין.
היא - אין.
גם הוא - אין.
אינם.
אחרת - כמעט ואין,
והיא קטנה.
עצוב.
זה עצוב.
העולם שלנו הוא מקום עצוב.
ואנחנו יושבים ושרים.
ואנחנו יושבים וצוחקים.
ואנחנו יושבים מול האור הצהוב,
מסונוורים מהבועה של עצמנו.
אגואיזם.
ואנחנו יושבים ושותים שוקו,
והוא מלוח מדמעות.
מדמעות של מוות.
פברואר 2000
השיר נכתב לאחר מותה של הזמרת עפרה חזה ז"ל ב- 23/02/2000
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|