ורצתה להגיד לך, שהיא רוצה אותך כמו פעם; יושב ליד המיטה
בשתיקה ועיניים צוחקות, מנסה לקלוע לה צמה בשיער ולא מצליח.

ורצתה גם ללחוש לך, שהיא כבר לא זוכרת איך קולך נשמע, לפחות לא
כמו פעם. היא רק מסוגלת לדמיין אותך במטושטש על מעקה של ספסל
בחצרות בית הספר.

ורצתה לספר לך, שהיא לא כל כך השתנתה, היא עדיין צוחקת בצחוק
מתגלגל בסיטואציות לא מתאימות וישנה בלילות עירומה, עדיין
מחליפה אלפי כיוונים במבטה כשמישהו מחמיא לה, ועדיין בתולה.

וחשקה לבכות לך, שהיא כבר לא מרגישה הבדל בין רעב לשובע, ולא
יודעת להבחין מתי באמת קר לה. אבל לפעמים היא פותרת את זה לפי
התחזית בחדשות או לפי מה שאמא אומרת.

וחפצה לשאול אותך, אם עדיין לא הסתפרת, אם נשארת אוהב את אותם
שירים של פעם, ואם אתה ממשיך לפתח פאניקות עקב מקרים בלתי
צפויים.

והשתוקקה מאוד לבוא אליך, דווקא בשעות הבוקר, ולהתנפל בחיבוק
אדיר, כדי שתבין שמה שהיא מרגישה אליך זה הרבה מעבר לאהבה
רומנטית.

ומכל רצתה רק לגלות לך, שהיא כל כך התגעגעה.
ופחדה שתגיד לה, שכלום לא כמו פעם יותר, ועוד יותר פחדה לדעת
שלא יחזור להיות כשהיה.
ואולי כן התבגרת, ואתה כבר סולד מתלותיות אובססיבית של גיל
הנעורים, אולי היום אתה אדם אחר. לא מוצא קסם בשתיקות ולא ניגר
צחוק מעיניך.

אולי היום אתה כבר יודע לקלוע צמות בשיער של בחורות.



אמצע 2006.
נשמע מספיק טיפוסי לנערה מתבגרת? :>