אופיר לוי / תובנות |
זה מאוחר,
את רחוקה כמו שלא היית מעולם,
ואני ביגוני פונה לאלוהי
מבקש עזרה כדי ליישם הבנותי,
עכשיו כשאני מבין
אני די מבוגר,
ימים שחלפו לא יחזרו לעולם,
דומה שהחיים בורחים מידי,
הפעלתי שיקולים שפגעו בסיכויי,
עכשיו כשמאוחר אני מפחד מעתידי,
הסוף נראה לי ערפילי,
אני חושש שאהיה לא מרוצה,
אולי דרישותיי לוקחות אל הקצה,
אז עכשיו מה עכשיו
לא יודע כלל,
מצפה בתקווה למימוש רצונותיי,
רוצה לחייך אל העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|