במעבר הזה בין אביב לקיץ, אני מתמלא תקווה של התחלה חדשה, של
ציפייה למשהו שעוד לא היה. השדות הירוקים, השמים הכחולים,
הנחלים הזורמים והעצים הפורחים עושים לי את זה. הם כאילו
סוחפים אותי באמונה שגם אני כמותם, יכול לפרוח כל פעם מחדש.
ואני מאמין ונזכר בערגה, בדרך לארץ המדבר המופלאה. הכל ירוק,
השמש מלטפת ברוך, החופש עוטף ומחבק עד כדי עצירת נשימה.
ובדרך שרנו שירים, התרכזנו במעברים בין חבל ארץ אחת לשנייה.
מהכרך הגדול לפריפריה ומהפריפריה לשממה שהתעוררה לדקה. בשלב
מסוים תמיד נרדמנו, ממש לפני המעבר לארץ המדבר המופלאה.
ובארץ המדבר, ההמולה בשיאה, המוני אנשים שמחפשים עזרה להגיע אל
יעדם: מי להרים האדומים הנישאים מעל ומי אל החופים הנושקים
לים.
וכשהעזרה נמצאה ישנה עוד פעם נסיעה, בדרך מופלאה של צבעים
משתנים, כבישים מתפתלים ורצועת חוף ארוכה עד אין סוף. המים
הכחולים מזמינים לטבול, הם כאילו מאותתים שגם הם התעוררו, לפני
החום הגדול שמפיל הכל - בארץ המדבר הגדולה.
ובהגיענו, לפעמים פגשנו פרצופים מוכרים של אנשים שיצאו מהבתים
אחרי תקופת צינון בחורף שחלף. הם היו עסוקים בלבדוק: מה השתנה,
מי התחתנה, מי לא הגיעה למרות שאמרה שתבוא בשנה שעברה, מי סיים
לימודיו ומי מצא חברה חדשה.
ולאחר מכן שגרה... כמו בפעם שעברה וכמו בפעם שלפניה. נזרקים על
החוף, מעשנים, שותים הרבה מים, אוכלים ארוחה פה אוכלים ארוחה
שם - העיקר מקפידים לרשום. ובלילה, מתמזגים עם רעש הגלים, אור
הכוכבים, הנרות הדולפים המכוסים בבקבוקי פלסטיק ישנים והשתקפות
הירח על הים. ולעיתים מנגנים, שרים שירים, תרים אחרי מבטים
תועים או אולי ממוקדים - כי בסופו של דבר כולם בחופש נמצאים.
וכך עוברים הימים ומגיעה השעה לעשות את הדרך חזרה. שוב בכבישים
המתפתלים, שוב הצבעים המשתנים שוב השתקפות המים הכחולים ושוב
המעבר הזה בגבול ושוב הנסיעה בארץ הדממה ומשם לפריפריה ולכרך
הגדול.
ופתאום, בלי שום התראה, בלי שום הכנה, אנחנו שוב בעבודה, על
ספסל הלימיודים, בתוך הציוויליזאציה המציפה. ארץ המדבר הייתה
כלא הייתה - אנחנו בתוך השגרה, מבינים שהציפייה למשהו שעוד לא
היה, הייתה אשליה.
אבל זו הייתה אשליה שמילאה, שנתנה כוח להמשיך הלאה בשגרה וגם
היא נעלמה, היא נלקחה מאיתנו כאילו לא הייתה. כי בארץ המדבר
הגדולה מנשבות היום רוחות רעות, של פחד מהמוות פחד של אימה.
לכן היום אנחנו כבר לא יכולים להיפרד לרגע מהכרך הגדול, דרך
הפריפריה והשממה הגדולה בדרך למגע עם הכביש המתפתל, ההרים
בצבעים המשתנים וחוף הים הנושק למים כחולים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.