את כמהה לחיים פשוטים יותר.

כל בוקר כשאת קמה ומביטה במראה את מתעבת את מה שאת רואה. את
מרגישה שונאת ושנואה, את מרגישה בחילה וכאב, את מרגישה סלידה
וזעזוע.
כשאת מנגבת דמעה או שתיים ומחייכת במרירות את מדמיינת חיים בהם
לא היית נתעבת, בהם המקום בעולם שנכפה עלייך מילדות לא יגרום
לך לקמול, לא יגרום לך למות מפנים, לא יגרום לך לחיות חיים
נטולי אהבה או חיבה או רגשות כלשהם.

את כמהה לחיים פשוטים יותר.

ככל שהימים עוברים, כל יום יותר ויותר, את משתוקקת לאהבה. את
משתוקקת להצטרך, את משתוקקת שיהיו צריכים אותך. את זקוקה לזה
כל כך, אבל למרות זאת את יודעת שלא תקבלי את זה אף פעם.
זה לא עוצר אותך מלרצות, למרות שמזמן נואשת וכל תקווה נטשה
אותך.

את כמהה לחיים פשוטים יותר.

עוצמת הרגשות שעצורים בתוכך יכולה להמיס אותך מבפנים, היא כל
כך הפכפכה ובלתי נשלטת, שהצורך להוציא אותה- למרות שאסור לך,
כל כך אסור לך- גורם לך לרעד בכל הגוף.
את נושכת את שפתייך בחוזקה, עד זוב דם, כשהוא עובר מולך, ואת
יודעת שבחיים לא תוכלי להיות איתו- או עם אף אחד אחר- אף פעם.
וכשהוא כבר לא נמצא מולך את כמו מתמוטטת מבפנים, ואת מרגישה-
הו, כמה שאת מרגישה- את הלב שלך נודם בתוכך למחשבה שזאת הפעם
האחרונה שתראי אותו.

את כמהה לחיים פשוטים יותר.

הוא כל כך חי ויפהפה בזיכרונך, כל כך עוצמתי וקורן, כל כך רצוי
ובלתי מושג. את נזכרת בעיניו התכולות- העמוקות כל כך, שכשראית
אותן בפעם הראשונה יכולת להישבע שמבטו יצליח לקדוח לתוך ראשך
ולקרוא את כל מחשבותייך- את נזכרת באצבעותיו הארוכות, ואת
נזכרת בחיוכו- אותו חיוך שגרם לליבך לפעום במהירות כל פעם
מחדש.

את כמהה לחיים פשוטים יותר.

וכשאת נעמדת על קצה הצוק, מביטה אל הגלים הנשברים אל החוף
ומרגישה כמעט שלמה, את נזכרת במהלך חייך, בכל מה שעברת במסע
הייסורים הארוך שהביא אותך לרגע זה. את נזכרת בכל פעם ופעם
שראית אותו ורועדת. את יודעת שהוא לא יודע על קיומך, ואת יודעת
שלאף אחד לא יהיה אכפת אם תקפצי, ושלא תהיי חסרה לאף אחד.

את כמהה לחיים פשוטים יותר.

אחרי שאת נשענת קדימה ונותנת לגופך להחליק מטה, את מרגישה
כאילו את נשאבת לתוך הריק העגמומי שהוא חייך. את מרגישה את
הרוח מחליקה סביב גופך, כמו חבל בלתי נראה שמושך אותך למטה אל
המראה הקודרת שמשקפת את שארית חייך.
את מרגישה כמעט שמחה- למרות שאף פעם לא חשבת שתוכלי להרגיש
ככה. את מרגישה שלווה- למרות שאף פעם לא העזת לקוות להרגיש
ככה. את מרגישה מאושרת- בפעם הראשונה בחייך. את כל כך
מרגישה...
ואז את כבר לא.

את כמהה לחיים פשוטים יותר. וכרגע השגת אותם.