|
שעטנז ואי-דיוקים
ממרמרים אצלי עור-תוף
מצייצים לי לפנות בוקר
חורשים דמותי בשדות
זרות מקיצה ישר לדמדומי ערב
והיא ואני זורעים ברווחים
שווה בשווה
שווה בשווה
שעמום שפרקתי מזמן
חזר עם בואו
נישא על גל עצמו
על סף רגעים ארוכים
נצמדתי לסף מבפנים
חזרתי על מנטרות, דבקתי
מיאנתי לבוא בדלתי
שמא אבוא בדלתו |
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.