אני עכשיו פח בקוע
הולך ושב בקפלי
הרקע בריקוע
נושא לרוח יללות תנים
סיוטי תינוקות קולות בוכים
מעצים צחוקו של צבוע
למרחקים
באן עונים
לקול מקוננים
על היתר המתואר
עושה בריקוע קישוטים
מזהיבים פתי לשוטים
שאינם בוכים
פוקד אבני שיש
בתי מתים חסרי אונים,
הדים
מחזורים שבים וחוזרים
שוב וסוב
מתיי גם הם יודעים לעלות
רגלים
מהאוב
נקבצים.
לא באו אליי נופלים.
ערלות היו האוזניים
הקשב היה בזרים
דברי נביאים זכרתי ימים;
אליי לא באו
לאימים
אין קורע בי כנפות מעילים
ולא מקבצי פלשתים
עולים גייסות
להסות ברגשות
מי יחזיק שרביט
ומי יקרע ממלכות
ומי בקרנות
לא ליסטים
מסיטים מנתיבים
ולא נשים תימהוניות
מעלות בנרות מתים
יהלכו בי באלה הזמנים
אין כאן מלחמת לי בעולמות
ולא כאן יעלה אל-צבאות
איש הולך בקטנות
עושה סדרים בחלומות
הבאים נטושים כדיירי רחובות
באין נחלמות
מונחות נכלמות
תהלוכות המפכות
שתיקות
נצברות בתודעת התוודעויות
לאות משל או נמשל
שאמרתי אמית בשתי ידי
אינם יראים מפני
חוסים בקורות קורותיי
הערב שחותכת החרב
ואין רואים
נופל
מלבד העולה
בחלל ומעולל
ומתבהר האפל
והפור נופל כופל בשעה
ומשמעותה
למימד המקפל
בנצחיות עוד מד בעד
והנגד את שארית כנף הבגד
טומן בכד קטן
משק כנף שבורה
יללת תן בעיבורה
אותן מסכם בהברתן
ומקיים כהווייתן
את הבטחתי העקודה
שלא אני זה שיניס
שועל ולא אלכוד יללות
דעתי עודה נחושה
להפריד בין הנמעל
והנמשל
לנמהל
זה ההזוי
הביזוי
המתחזה כחזוי
לחלום
מכריע בשק החלומות
בעובי הדפנות
דינם,
מי ילך לחיים ויעשה
מעשה
ומי יעלה לשה
מי לטובה
ומי עליו רעה
בסוף שעה מוסר בחובה
ממתיק דין לנוכח עדים
לחסדים
להבין פתרון חלום
מה בחרון מפיל אפיים
לארץ
מה משחיר ומה מלבין
פנים
נושא אליהם יד מאחלת
מרחק שלום
במאכלת ברית בשרים
ורזים
ומסרים
בין שיר השירים
לעלים הנושרים
מקדד ומודד
ומעודד בנפש
ומניח את מה
שיעלה לרפש
בורר מי לקבורה
מי ישרוד עוד יממה
ומי ישנה צורה
ומי יושלך למות בצמא
ומי יהלך לחום חמה
מטהר עד תום
מבעד צוהר
שאין בו גינוני רכש ומכר
כמוהר
עצבוני בא אליי בחמלה
נושא זכות מטבילה עד צוואר
מילה ועוד מילה
המכילה מחילה
באופק נהרה
אור קטן מפציע
מציע יציאה
תקוות של גורי שועל ותן
לחדור ולצאת במחילה
שיהיו כאן ממילא הם ברואים
ככל הנראים
אין אוטמים שערי נעילה
גם אם מעידים שומרים
על מעילה.
ולו גם אם הדעת אותם אינה מכילה
שהן שערי הערים הבצורות
והסמויות מהעין
במצח האות
המפתחות מצויות
בידיים האוחזות
פותחות וסוגרות.
בשערי החומות
והרוצה והמרוצה
והמרצה
יבוא
ויצא.
|
