|
כל שתראה הנפש
בכל לא יושג
בחושים
לא מהשישי
ולו היו בה שישים
לא תבין הנפש
ממראות העיניים
בהתבוננויות הנלחשות
בבינות.
למעטות
בעת יעלה בקע
מרקיעי משכן הנשמה
בין שתאמין שהינו כאן
או אי שם
מצוי בארון הקודש
כחביון
או בתוככי גודש אובך דברים
במשקע מילים והתעגלות;
בעיגולם
אין אוחז איש בקצוות קו
מעוגל משבע רקיעים
ועד ימיו שבעים עליי אדמות
יספור ימים
לגוף נתונה בדם ראש חיו
הרשות
שיוליך לראשונה
וגם שהנפש תוליכו
בוהק נידף כקישוט
כברירת מחדל
עם או בלי כל כלל
הנשמה ברעד השניים הללו
אינה בעד ואינה נגד
מי מוליך.
ומי מולך
והיכן המולך יונח
מביטה מנגד לרוב
בחוב דין וחשבון
בתוצאות המאבק
המאובק
אם תראה אותם הולכים חבויים
כמו זמנים שאינם נראים
רק התווים הולכים מעמיקים
ולא דבקה בהם הילת אשמה
ושמץ חומץ לא חילל
בשם כשמן טוב
הלל
הנשמה שם אוחזת
בכתר הממלכת מוליכה
את השניים נתיבות
טיב הלכת טרם מעידות
שבעים ושבעה מחזורים
ומועדי חיים טהורים מדיבה ממירמה
מרימה בטרם עת
מעדות שקר ולשון הרע
ונמהרות הדעת
וקפיצות הבינה
ונפיצות הלשון
ונפיחות היהירות
אין ממשלת
ברעות
חפה מכל אשר חל עליו כרת
תרד הנשמה למבחן אחרון
לאשמת דין רוע מיד מכשול אנוש
משכיל בעת הזו לא יבין
לא מיכתב בעט
על דעת גוויל
עת יניח
ולא ממחתם
כי נחתם
מבינה הדבר
אם תראה פעם
בהולכך איש מרוט בגדים
או אישה מבטה נעוץ באדמה
או קשיש שפניו מאירות
אולי ראית את הרגע מבחן רוע המכשול
האחרון מיד אנוש
זו העת אדם צולח
מצמיח כנפיים
פניו לאלוהים חיים
לשמיים הבהירים
לא ישוב לפני האדמה
לא ישב בין בני תמותה
לא ישוב לדרכי המהלכים
על פני הדרכים
למשכן מלאכים
פניו הולכים
לך לך בין בני עניים ואביונים
היכן שהכיוונים
לא מכוונים ורבים מהם נמלטים
היכן שההמונים על כורחם
או בבדל ודל הבינות על רוחם
מצויים במצוקת הדעת
בעליבות הנפש
ורפש הגוף
ודלות הנשמה
שמה מצויים ל"ו צדיקים
יש אומרים בכל מאה שנה
הולכים בצעדים מדודים
בוטחים לעבר משכן
המלאכים
והיה ותראה על פניהם נסוך האושר
ועוניים ים שח בם
ועודם שוחקים
עיניהם מאירות כאבוקות
בתוכם האיש
שיצמיח כנפיים זה שעוד רגע
והרגע בו עולה
נועל יעדיו
הולך לאלוהיו..עולה מלאך שמיים
תם צחור הושלם
צלח שבעים ושבעה מחזורים
מכשול מבחן האחרון
מרוע יד אנוש
אין כמותם ככל הניראה
על פני האדמה
אם לא תנסה לחפשם
בהיותך בהיותם
בהלך תם.
אולי ימצא אחד כמותם
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.