קשקושי פלא,
רושם אתכם כמו דרדסים בשירות הק.ג.ב.
מילים רצות על המרקע
והמקלדת חורקת בסיבובי הקשקוש, בעלוות עלי החינטרוש.
שירי שטנה, בלדות רוק, סונטות ענוגות,
חמשירי מולדת, פאנק בשלוש דקות,
בלוז זרוק.
קשקושים יקרים שלי, מלווים אותי כבר מגילאי העשרה,
שירים למגירה, מהמגירה לרשת,
מהרשת אל לב ליבם של גולשים חסרי עניין, גולשים בזמן
ואין זמן.
להיות משורר זה להיות קשקשן,
לשנורר אסוציאציות ממחסן אותיות,
לתמחר הברות, למתג רעיונות ילדותיים.
החיים הם קשקוש,
ואני מוכן להמשיך לקשקש לכם את הצורה
עד יום מותי
עת אמרח על מדרכה כציור מופשט,
מרוסק איברים, נטול צורה, גרוטסקי
וחסר כל יד מכוונת. |
