מכירים את ההרגשה המשונה הזו, של צמרמורת קרה בגב?

אתם יוצאים החוצה לרחוב, בערך שעה אחרי שהגשם נפסק. הרחובות
שטופים, מצוחצחים, ויש ריח של נקי באוויר. אתם עומדים לרגע
בכניסה לבניין, שואפים פנימה את האויר שהופך כמו טהור יותר -
99% חמצן, ועוד אחוז אחד של זיהום שעוד נשאר.

ואז, טיפת גשם אחרונה, שכל הזמן הזה הייתה תלויה על המרזב
בדיוק מעל הראש שלכם, צונחת לה בדיוק על קודקוד הראש, או על
האף, או בדיוק, אבל בדיוק, לתוך הצווארון של החולצה. התעטפתם
במעיל, בסוודר, אבל הטיפה הזו, המדוייקת, נכנסת לכם בדיוק
בנקודה הכי חשופה, ומשגרת לה משב של קור במורד עמוד השדרה.

זה קצת מצחיק איך הצמרמורת מתפשטת בכל הגוף. עד קצות האצבעות
מרגישים אותה, לא?
כל כך קטן, כל כך מדויק, פוגע בול, לא?

כמה קר עכשיו.




(22 למרץ, 2007)