[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כבר כמה ימים שאני חולמת עליך. לא חלומות כאלה, אל תהיה מצחיק.
למרות שבמובן מסוים, הם כן.
אני חולמת על נשף. אני לובשת שמלה מתנפחת, כזו שלבשו בנות
האצולה לפני מאתיים שנה ואתה לובש טוקסידו, מאלה עם הזנב
הארוך, ואתה נראה כל כך אבירי ומכובד ופשוט מקסים. ויש מוזיקה
ברקע. מוזיקה נפלאה, מורכבת, שמנגנים כמה כלים ביחד כמה
הרמוניות נפרדות וביחד הם מייצרים מנגינה בלתי מושגת, בלתי
גשמית, כזו שאי אפשר להפריד ולפרוט ולפרטים ולהבין ולסדר, היא
פשוט נפלאה, כמות שהיא, וכך היא נועדה להישאר. ואנחנו רוקדים.
אני לא יודעת לכבוד מה הנשף, או לכבוד מי, אבל החדר מלא בגברות
מהודרות וגברים מלאי חן, שרוקדים במעגלים ובתיאום מושלם, ואני
ואתה סבים אחד סביב השני והכימיה זורמת באוויר ואני מרגישה
כאילו... כאילו ככה זה צריך להיות, כאילו כך נוצרנו וכך נועדנו
לחיות וכך עלינו להמשיך לעולם. ואני מתעוררת, ואני לא מבינה
לאן נעלמו הזרועות החזקות ששמרו עלי שלא אפול מרוב סיבובים,
וששמרתי עליהן בתמורה, ואני מתגעגעת למה שמעולם לא קרה.

בלילה הבא, חלמתי על מיטה. לא, לא עשינו בה שום דבר מיוחד, אל
תתלהב.
פשוט ישבנו, בנינוחות מופלאה, והסתכלנו אחד לשני בעיניים.
ונשכבנו, ועדיין לא שברנו קשר עין. והחזקנו אחד את השני,
ודיברנו, ועצמנו עיניים ופקחנו אותן שוב, ותמיד היינו שם בכל
זאת, אחד בתוך עיני השני, והרגשנו שלמים עם עצמנו ואחד עם השני
ורגועים ושלווים.
והתעוררתי, וידעתי שהעיניים האלה שהביטו בי בכזו אהבה כבר לא
באמת שם. ולא ידעתי איפה להתחבא מהחשכה שאפפה אותי, בלי עיניים
בורקות שיפיגו אותה.

בלילה הבא חלמתי חלום מוזר. הוא היה שם, אתה מבין. לא, אל
תעמיד פנים שאתה מקנא. אתה יודע שאתה לא באמת. אתה סתם רוצה
להקניט אותי. היינו שוב בנשף, וענדתי על ראשי טיארה, קטנה
ומעודנת, כמו של הנסיכות של דיסני. ורקדנו את אחד מאותם
הריקודים, המסובכים, שפעם כל איש חברה ידע, כמובן, לרקוד, אלה
שכוללים שורה של גברים ושורה של נשים שרוקדים אלה מול אלה,
כשכל אישה רוקדת עם שני גברים שונים וכל גבר עם שתי נשים, וכן
הלאה. והוא היה הגבר השני שרקדתי אתו, אתה מבין.
לא, לא באמת אכפת לך, אז אל תקטע את הסיפור שלי בבקשה.
אז רקדנו את הריקוד הזה, לא, הוא לא רקד יותר טוב ממך, אתה
יודע שהוא הרי לא רוקד בכלל, אל תדבר שטויות, וכל פעם שרקדתי
עם אחד מכם הרגשתי רע על שאני רוקדת עם האחד ולא עם השני,
וקמתי מבולבלת כי לא ידעתי מה רציתי, בחלום, עם מי רציתי באמת
לרקוד?

אתה יודע כמה שאני אוהבת החלטות. לחזור לסיפור? בסדר.
אז בלילה הבא, אחרי הבלבול של הלילה הקודם, חלמתי שאני שוב
במיטה, הפעם עם שניכם. ושניכם מנסים להפשיט אותי. שקט, די!
הסצנה הייתה לוהטת לחלוטין, ונורא רציתי להגיד כן, לכל אחד מכם
בפני עצמו, אבל שניכם ביחד הייתם יותר מדי. אז לחשתי "די!" ורק
הוא שמע אותי, ועצר, ואתה לא הבנת, ואז הסתכלת לי בעיניים,
וראית את הפאניקה, והבנת, ויצאתם שניכם מהחדר, ונשארתי רק אני
בוהה בתקרה.
ומזגתי לעצמי כוס שמפניה קרה, היינו במין מלון יוקרתי, אני
מניחה, כי היו שם גם תותים, ושתיתי והיא עזרה לי להירגע, ואז
התעוררתי והבנתי שהקור היה לא מהשמפניה אלא מהכלבה שמשכה לי את
השמיכה, ורדף אותי המבט האשם שלך, כשהבנת באיזה פאניקה הייתי,
והבנת שהיא בגללך. בין השאר.

ואז היום, כשטיילתי עם הכלבה, נזכרתי פתאום בכל החלומות האלה.
אתה מכיר את זה, כשפתאום חלומות חוזרים אליך, אתה פתאום נזכר
בהם, בלי שום סיבה מיוחדת?
אז זהו.
אז החלטתי שאם חלמתי עליך כל כך הרבה ימים ברצף, זו בטח סיבה
טובה לספר לך.

אם רק יכולתי להאמין לך שאתה מקנא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתגובה ל-
אם אין בועז לי
מי לי?

-

אביטל...


(ת. ריסים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/07 22:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוסיה אנטוניה דה לה וגה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה