סלח לי על רעמי הבוקר
ועל שלא נשכתי שפתיים
ושלחתי לעבר לשונות אש

ומעברה השני על שפת ימים שוכנת
הודיה
מי יתן ותראה לנו מקומות להאיר ימיך

צאי אל הגן ופתחי עיניים
שתקי שמעי את הרוח ומאמריו

ולא תיצבט בטנך וליבך שוב לא יפול
רציתי לשומעך יותר
הקשיבי לזמנים
רקדי במחולות אמת
כל זמן נתון אחר אחד בו עשי
ואתן לך
האשפוט לזכות ואביאו לפני הזכות
כלל פנים בכללותם
ואני מי אני אשר אדע

את משונים פניך
קומי פתחי ידיך ותראי
עיניך מחייכות מחייבות בי
וארצה בהם בפניך ואחריש זעמך בקרבי גם כן
אני זו האין שבעים בה עין
כי לא אשנה דרכיך ולא אשנא בריאתך
ובהבל פי אראה מרות ומראות ימים כלילות
כלה כלולה בלולה בחומר סלה

ובמילים פשוטות אנשום וארווה
כי אמרת לא יהיה המקום עד אשר ישים אדם בליבו מקומו

סלח על התכווצויות כיווצי הנפש
כי אינה יודעת בוודאות וכשאשר ידעה קפא בה צל הפחד

על תבררי כי זו עדיין לא העת תשוב רוחך והרבי הודיה
שמעי לא בתוכך אשפילך ואפרים פראי אדומים
ירפאו עצמם וילגמו מנת חסד מעוררת פוקחת עיני עיוורים