ואת כל זה נתת חינם.
ילד שוב ישלח מבט משתהה באוויר
כל הימים ההם נמחקו בשנייה
ילד תעשה שיעורים לך תשטוף את הפנים.
היא עכשיו חוזרת
השתיקה המכוערת.
היא מצויה אף היא בין ארבעת הקירות
מלטשת לעבר צלול יותר.
איך נתת לה להוליך במנגינותיה לשווא
ילד אתה זוכר את האתמול?
את הגשם, את היורה?
מרעידה את קירותי
חונקת. הורסת.
עמוד בשקט ילד
עולם שלם מתרוקן בעודך ער.
שוב היא מתנגנת
ילד, ילד היכן אתה ילד?
כל זה מאבד מערכו, עכשיו
כשאני מביטה למעלה בצורות המשתנות
הדשא הירוק מדגדג את כפות רגלי
רוח לוחשת עוד סוד מדינה
נראה שכל כיוון שאבחר יהיה שגוי בפניי. |
