|
ואת כל זה נתת חינם.
ילד שוב ישלח מבט משתהה באוויר
כל הימים ההם נמחקו בשנייה
ילד תעשה שיעורים לך תשטוף את הפנים.
היא עכשיו חוזרת
השתיקה המכוערת.
היא מצויה אף היא בין ארבעת הקירות
מלטשת לעבר צלול יותר.
איך נתת לה להוליך במנגינותיה לשווא
ילד אתה זוכר את האתמול?
את הגשם, את היורה?
מרעידה את קירותי
חונקת. הורסת.
עמוד בשקט ילד
עולם שלם מתרוקן בעודך ער.
שוב היא מתנגנת
ילד, ילד היכן אתה ילד?
כל זה מאבד מערכו, עכשיו
כשאני מביטה למעלה בצורות המשתנות
הדשא הירוק מדגדג את כפות רגלי
רוח לוחשת עוד סוד מדינה
נראה שכל כיוון שאבחר יהיה שגוי בפניי. |
|
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.