תמר רוטשטיין / רעבה |
אישה רעבה
הנפש מקרקרת במעיים
ניקח את הפנים היום
שיצרתי בראי
היתומה
אולי זו הטעות לבקש פנים
ביקשתי לחש נוחם
רוויון קל של וודאות מרפאה
פרסי זרעות רעבה
אל הרוח השקט
זיכרי קולות קשב כמה חשוב
כל דרך מלאה דלתות סגורות
נעמדות במראה עוורוני
חלומות מצחיקים מוזרים
מוזר הוא האומץ מוזר הוא יצר הער הרע
שבעים ומאתים מאתים ושבעים שלמות שבעות
זורקות את הנפש אל הגבולות והקצוות
ויבררו הפנים במבט חמור
ויאמרו מקבל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|