עופר רון / לוכד תפילה |
את השאול הישועה לוכדת בחיקה
ואני עטוף קוריה, נושא תפילה.
יש אדם, בודד
מגיע אל חדרו מקץ תבל
בין כתליו לבדידות אובד
אך נושא תפילת הלל לאלוהיו
בדד.
ראיתיו בחלום שופע אהבה
לצל אהוב, לאב רגוז
אל חדרו הטוב אליו
ואל הבדידות.
ייפול האיש
ואני פצוע בליבו בדד
שמה זו תהיה לנחלתי
קבור למרגלות כרמל
כמהה לאהבה - שוב אליה
שוב אליו.
שיבה עוטפת שמי דם
את השאול והישועה לוכדת בחיקה
ואני עטוף קוריה, לוכד תפילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|