רוחות, גרגרי החול נסחפים...
שריקה מזרחית מתנגנת מרחוק...
נוף מטושטש וחמסין,
מערפלים את הנודד הבודד.
נוסע לו למרחק,
לא יודע לאן
מחכה לתשובה,
מגלה את העולם.

גם בשנתו, בחלומותיו,
מפליג הוא על ספינה ענקית.
שט בגלים, שורד את הסערה הגדולה
גשמים, קרחונים,
מאיימים לטרוף,
והנודד נעלם לו בגלים.

אביב מגיע, והוא מנסה לעצור
אין ביכולתו זאת לעשות.
הפריחה פותחת ערוצי נשימה חדשים
סוחפת אותו בין העלים הירוקים,
בתוך יער עבות,
בין צבעונים ובין כלניות
הוא חש, הוא מרגיש
ואולי, אינו בודד עוד...