תמר רוטשטיין / שביל |
יש לעלות על השביל
עם כיב
לכי אל הבאר שם תשבי
לגמי מעט מים ישנים
קנחי פיך
קחי נשימה
כמו שעון דופק הרצון
ביקשתי אהבה
רציתי בך
ואינני שם
קחי גם את החלל של הבאר
מלאי ממים חדשים עתיקים
מים שלא ראית כמוהם מעולם
מעיין מאין יווצר
מי תחושות, זרמי רגשות
מפל אותיות שירה
שכשוך קולותינו
אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|