ואומרת מחר?
זאת שחלמתי,
שבה,
מקשת כפולה,
ברקיע שמיני,
יורדת,
אט-אט,
לסדין מקומט:
"אתה מתאים לי,
ותבטיח,לעד."
"הלילה הזה,
מה נשתנה?"
נשיקה שחורה וקשה,
נותרה לסעודה,
רסיסי-כוס יין
אדום, שבורה,
הפתעה,
בשקית הזהב הקרועה.
בתוך המחר הוורוד לי,
חלום
הנה,קרב, בא, הגיע,
עזב,
לפני עשרים
ועוד שבע
שנה.
21.03.07 חולון |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.