לעולם לא תהיה זו אני;
לעולם לא אזכה בחסד,
לעולם לא אגע בצל הכסוף,
או באור המופז.
לא,
לא אני.
לעולם לא תהיה זו אני;
לעולם לא אזכה בהוקרה הנכספת,
לעולם לא אדע אהבת אם,
או געגועי בת.
לא,
לא אני.
לעולם לא תהא זו אני;
בזרועות חשופות לאור שמש,
בעיניים גלויות לחמה,
בנצח מוחלט לנהרה התמידית.
לא אני.
לי עולם של צללים נפלאים,
לי עולם שסופו בראשית,
לי הריסות, שארית אהובה בחיקי.
לעולם לא תהא זו אני;
לעולם לא אזכה באהבתה,
לעולם לא אהיה היחידה
בעולמה העשוי עפר.
לא אני.