נסיכה שלי, תמיד אמרנו זה שנינו
כמו בטלנובלה, נגד כל העולם
שוב ושוב ניסו להפריד הם בינינו
ובסוף הם הצליחו, ביחד, כולם

היום התחיל כרגיל, התקשרתי אלייך
שוב דיברנו שעות, שוב צחקנו המון
ופתאום הודעה, הם התערבו בחייך
והנה מסתבר כי זה יום אחרון

את אמרת לי נגמר, ואני רק שתקתי
את אמרת לי אוהבת ואמרתי אוהב
ואת גופך הצנום לחבק לא הספקתי
ובכיתי שעות ונשבר לי הלב

הכאב שוב חזר והבנתי עוד פעם
בליבי את לנצח, אך לא שלי לעולם
ונשאר לי קולך, ונשאר בי הטעם
וראיתי דמותך ופתאום נעלמת...