I
חולפים מול עיני בתנועה מהירה
רסיסי פנים שברי בתים חלקי
מכוניות
חיים על המסילה, לאורך הפסים
כל בית הוא עולם והפנים
הם רואים את הרכבת, עוד רכבת,
עמוסות מטען או עמוסות נוסעים
הן חלק משגרת החיים במדבר הזה

אתה בתנועה והם במקום או שאתה במקום
והם בתנועה, הארץ זזה הנוף מתחלף
הסרט רץ בחלון המסורג, וגם
הריחות מתחלפים הרוח בשיער
השמש מתקדמת בשמיים וילדים
מנופפים בידיהם לשלום


II
חשוב להגיד:
רכבות אינן מזכירות לי את השואה.


III
הפתעות בחלון: מחסום ומאחריו
המתנה, תחנה ובה חכיון,
גשר-על-נהר ובמימיו קרירות,
אדם בשדה כורע לעבוד,
שור בדישו.

והפתעות במעבר: תה קפה כוסות נייר ממתקים
ארוחת צהריים מיץ בקופסא חטיפים מטוגנים
בננות ענבים צ'יפס בשקית בקבוקי מים.

איך כותבים תנועה, איך מתארים זמן?
איך יורדים לפרטים? מתי מגיעים ולאן?


IV
ודני רובס שר על סינתיה לנון
מספרת בקול שקט על "רכבת בהודו,
מסע אל האמת", וזאת
אותה הנסיעה,
ואותו השיר,
ואותה האמת.