טלי קול / דם |
דם יורד לי מהלב
והוא כל כך מלוח.
הזרם הפתלתל והעכור היוצא מפיך
משוסה בי כאלפי חרבות מושחזות.
אחת אחת מוצלפת, שטה לעברי במהירות האור,
אף לא אחת מחטיאה את המטרה.
זחילתי המבוישת על הרצפה אך מלבה את גערתך
כאילו שנבראת ללא רחמים.
תקומתי שוחה נגד גלי הזלזול המתנשאים.
כשמדממים ואין מי ששתיתת הדם יקרוש
זה הסוף
ולנו,
לנו זה הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|