New Stage - Go To Main Page

אנדי ורצברגר
/
מקומות שמורים

אל האוטובוס עלה איש בעל זיקפה ענקית
מתפתלת בתוך ג'ינס מוכתם
בשעות הערב, רק חגורה החזיקה אותה בפנים
ואני הצטנפתי במושב האחורי
כשראיתי אותו צולע פנימה,
חולף על פני עשרות מושבים פנויים
ומתיישב לידי.

הירך החמה שלו
דבקה לשלי
והמצח שלי לחלון
במאמץ להסתכל על העיר
על כל דבר
בעצם.

וככה נסענו
אני והזיקפה
הוא בוהה באוויר,
ואני בבנות תל אביב הנאות
מתעכב על כל אחת ואחת
כאילו מנסה לאתחל קשר טלפתי.
ראיתי אותן חוזרות מהעבודה במכנסיים ושיער צמודים
והרגשתי יחסית בנוח בעמדה המבוצרת שלי, עד ששכחתי כליל
מהמציאות הלחוצה
בפנים האוטובוס.

קיוויתי שבטעות אראה גם את זו הכל כך מוכרת לי
בדרכה מהעבודה, עם הצוואר הכל כך לא תל אביבי שלה.

באחד הסיבובים, קלטתי הבזק של זוג מתנשק
ובן-רגע ידעתי שזו היא,
הכל כך מוכרת לי
עם בחור מקומי
מתעקבים בצללים של הערב -
ולא ראיתי את הפנים שלהם.

התחלתי לתהות אם היא שמרה על רווקה,
הזו שכל כך מוכרת לי
או שמא ויתרה עליהם בהבזק מיוזע אחד
תחת עץ תל אביבי אדיש,
אולי בסוף מסיבה כלשהי.

הייתי עוד שקוע במחשבה
כאשר הזיקפה ירד
והשאיר אותי לבד במושב הזוגי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/3/07 19:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדי ורצברגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה