פחדים בצלליו,
הכעס רשף ביערות החושך
עיוור בעונשיו,
בצרוב העלבון המר
ללענה היה המתק
כבר נשכח,
ומתוך האפלה
אבני בוז סוקלות
אהבה חיוורת,
מדממת אל פרידה.
ולעת ייתם הלילה הזה הנורא
באור סליחות יעטוף שחר
וטללי פיוס על שפתיים חרבות
צידה, לשתי דרכים נפרדות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|