דון בוסקו / אלונה |
נאווה היא האישה
ובוחנת סוד
כרמים לה למכביר
בשיפולי המדרונות
מרלו גדל במזרח
שרדונה מצפין
סוביניון בלאן נוטה מערב
ולהקה נודדת חולפת ביעף
ענבים הם לחם חוקה
ובפנים קורנות לחשה אהבה
כשעטפתי מותניה, עת מזגה
יין שיראז צעיר, ששנתו ארבע
ובפאתי הכרם, שוררה גם שירה
ולעת ערב על קדירה מהבילה
לחשה בשקט,
שהלילה אלון בחיקה...
אבל אני נווד כל חיי
שהשאיר מאחוריו נפש תאומה,
כשאמר לה די
נתתי לבקבוק להציף
את זיכרונותיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|