ימים כלילות ישב, דורך נשקו שוב ושוב. בוחן את צידי הדרך ומותח
את ידית הדריכה בשנית. דרך האפר נראתה כנמשכת ללא סוף ומשני
צידיה האוויר כה דליל עד שאין הוא מספיק בכדי לקיים חיים. אין
עוברים ושבים בדרך, לא טובים לא רעים. זה זמן רב שרגליו חדלו
מלזוז, אותות חשמליים הושבו ריקם. אך הידיים עודן חוזרות על
המהלך. שתי משיכות לאחור, נקישה ריקה ומשיכה נוספת. אין כדור
בקנה. הנשק עקר, מסרב לשתף פעולה.  אין מחשבות על דרך האפר,
לא טובות לא רעות. הכל אינסטינקטים ופעולות מכאניות. נקירה
נוספת ודריכה מחדש.  הוא מוקף אבנים קטנות, בעלות שוליים חדים.
אולי היה גורר עצמו, זוחל, אך ידיו עסוקות ואין ברצונו לפצוע
עצמו על גבי האבנים. נדמה לו שהוא רואה חלוקי נחל  כמה מאות
מטרים מלפנים אך ייתכן כי אין זה אלא חיזיון שב. דריכה נוספת
הושלמה. נשק משומן היטב, הוא מרוצה.