[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












שדיברתי רק בלחישה
הייתי צל מן התחושה
לקחתי צעד ועוד די
נשארתי חלשה מדי...



השיר הזה הוא קצת תשובה לאסתר, ולדרור,ולסימונה ונרדה, ולעוד
מי ששאלו אותי למה הרבה זמן לא פרסמתי משהו חדש.
תקופה כזאת, קצת מהורהרת.
של אחרי שעושים משהו שהרבה מאד זמן חולמים עליו.
לחלום, יש קשת רחבה כל כך של צבעים וריחות.
ההגשמה, נפלאה כשלעצמה, יש לה צבע אחד. ומאד מסויים.
אני הולכת ברחובות העיר שלי, בה גדלתי וחייתי מרבית שנות
קיומי,
ומכל מרצפת ניבטים אלי החלומות שלי.
חלומות של ילדה, חלומות של נערה, חלומות של אשה.
והם עוד שם.
לפעמים אני מתגעגעת.
זו דרכו של עולם...

מוקדש באהבה לכל מי שחלם איתי.












loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז מה אם את
נחנקת?



החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/07 10:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רחלי וולשטיין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה