מילה אחת.
היא מקפלת בתוכה את כל שהייתי, כל שאהיה, כל אהבותיי, מעלותיי
וחסרונותיי.
היא מגמדת את היותי לכדי שרבוטים חסרי פשר על פיסת נייר
נשכחת.
היא מעלימה את הטפל, מסלקת את העודפים, מצמצמת אותי לכדי
השתקפות לבנה בוהקת, חלקה וראשונית.
היא מוכיחה המשכיות, טובת הכלל, תחילתם וסופם של חיים צבעוניים
וחיוורים, מלאים ונעלמים.
מילה אחת.
בחרתי בה והיא בחרה בי, אני מגדירה אותה והיא אותי.
אינני מתיימרת להיות יותר, אך לא אסכים להיחשב כפחות.
היא מטרידה את מנוחתי ואני מהרהרת בה בכל עת; היא חסרת משמעות
ומשמעויות לה רבות ושונות: לכל אחת צבע, צליל, זמן ומקום שונים
בתכלית, וכל אחת מהן היא אני בכל אורי והדר הבריאה שנועד לי.
מילה אחת.
היא מפזרת ומאגדת את מחשבותיי, נועצת בלבי יתדות קרח וממיסה
אותן, מקסימה ומבעיתה אותי, היא היכולת וחוסר האונים.
היא מכווצת את הערגה לקהל המקננת בלבי, ומפחיתה את הצורך לכדי
רצון עז להיראות על-ידי אדם אחד בלבד, שלא ייראה עוד את פניי
לעולם.
היא מאיימת על הסדר הטבעי (שאינו טבעי כלל) בו שבויים ימיי
ומתחלפים תפקידיי על פני האדמה.
מילה אחת.
הברה אחת, שתי אותיות, זמן אינסופי, עצום!
מילה אחת.
היא מסתירה בנבכי היותה את כל-כולי, כל דעותיי וכל המילים
הזורמות מתוכי, כולן מתנקזות לתוך אותה מילה יחידה ולכאורה
חסרת ייחוד, יומיומית, פשוטה וחד משמעית.
מילה אחת.
בת.