[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף בודזנק
/
כרומוזומים

זהו החלטתי, אני נוסע, לוקח גרביים תחתונים ואת הפ'יגמה עם
הברווזים ונוסע. גם אם אמא תגיד לי מאה פעם 'תשאר', אני נוסע,
זהו. אני אראה לה פעם אחת שמילה שלי זו מילה, הפעם אני חייב
לקום ולנסוע. מושיקו היה מסתובב שעות בשכונה וצועק שהוא נוסע,
אף אחד לא ממש הבין לאן ומתי, אבל הוא היה נחוש מאד כשדיבר על
הנסיעה שלו.
אחר כך רצו עליו שמועות שיש לו כרומוזום אחד מיותר, ואחר כך
אבא שלי אמר לי שיש לו דווקא עודף של אחד כזה. כשהייתי ילד
מושיקו נראה לי הבנאדם הכי נורמלי בשכונה. הוא היה גבוה, היו
לו ידיים עם שערות, והוא היה צולף בגולות ומנצח את כולם
בכדורגל, רק מה היו לו משקפיים, זה היה החיסרון היחיד שלו. זה,
וזה שהוא היה גם קצת מכוער כזה, שאימהות שהילד שלהם לא רצה
לאכול היו אומרות לו שמושיקו יבוא לקחת אותם.
אמא ואבא שלי כל הזמן ביקשו שאני אתרחק ממנו כי הוא גדול מדי
בשבילי, אבל אנחנו אהבנו את מושיקו. כשמישהו היה בא להרביץ לנו
מהשכונה השנייה, אז היינו אומרים לו שיזהר כי אם הוא ימשיך
לעשות קונצים, נביא את מושיקו, ואם הוא יבוא 'זה יהיה הסוף
שלו'.
לפעמים כשהיינו עושים מדורות בל"ג בעומר, מושיקו היה עוזר לנו
לפלח קרשים מהשכונה השנייה, ובגלל שהיה גדול וחזק, אף אחד לא
דיבר אתו.

עכשיו אנחנו גדולים, מושיקו כבר קרח כמעט בכל הראש, וגם נפלו
לו שתי השיניים הקדמיות, אבל הוא עדיין מסתובב בשכונה וצועק
שהוא נוסע. השכונה נשארה כמעט אותו דבר, רק שהרבה שכנים עזבו
ונסעו לגור בשכונות יוקרה. אנחנו נשארנו. אמא מספרת לכולם, איך
שאין כסף לעבור דירה, ושעדיף שהילדים ילכו לאוניברסיטה. שם אגב
לא קיבלו אף אחד מאתנו. אח שלי אמר לי שאוניברסיטה זה לאנשים
שיש להם משקפיים, ושהוא רואה פרפקט, אז במכונאות רכב הוא יצליח
הרבה יותר. אחות שלי גרה במושב, היא התחתנה עם אליהו אחד שלאבא
שלו יש לול של תרנגולים ותרנגולות, וגם היא לא הלכה
לאוניברסיטה כי אין לה משקפיים.
נראה לי שיש אצלי את הכרומוזום המיותר גם כן, אחרת לא הייתי
מסתובב בשכונה בערבים עם פ'יגמה וצועק שאני יודע לשחות.
אני באמת יודע לשחות, כיף לי לעשות את זה, לפעמים אני עושה את
זה גם בחורף בשלולית שנהיית לנו בחניה, במיוחד שחנניה, השכן
שלנו לא מחנה שם ת'משאית שלו. יש כמה ילדים שצוחקים עלי, אבל
אני, מה איכפת לי? אני אוהב לשחות. שם ת'משקפת הירוקה וצולל.
צריך לעשות מה שבא לך. לפעמים אני חושב שהינה, מושיקו זו דוגמא
טובה לאיש חכם מאד שיש לו משקפיים אבל הוא לא רוצה ללכת
לאוניברסיטה, הכל כי הוא רוצה לנסוע.
מחר אמא אמרה לי שיש לי טיפול שיניים בעשר בבוקר. אני חושב
שזה דווקא נחמד, חשבתי שאם ירד גשם אולי אני אשחה לשם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יודע איך
כותבים סלוגן






פישקה זוהר משקר


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/07 22:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף בודזנק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה