הוא לא זורק על הרצפה. וכשאני עושה לו כביסה אני מוציאה מכיסיו
עטיפות של מסטיק וחתיכות נייר חסרות כל ערך.
אני אוהבת להמציא לי סיפור נחמד על מה הוא עבר באותו יום דרך
האשפה שבכיסיו. אבל בשלב מסויום אני מתחילה להגיע עם המחשבות
למקומות לא טובים.
חשבתי תמיד שאפשר לשלוט בדמיון אבל לפני כמה שנים הייתי עוצמת
את העניים מדמיינת שאני נוסעת על כביש.
המכונית הייתה כל הזמן עולה ויורדת ולא נוסעת ישר. שניסתי לישר
אותה היא התפרעה אפילו יותר,הגבעות בכביש גדלו ויהירידות נעשו
עוד ועוד תלולות.
אבל מאז עבר זמן רב והמכונית השתפרה, לאט לאט... כמוני
הוא לא אוהב לרחוץ כלים. הוא עושה את שאר התפקידים. ושאני
מקרצפת אני אוהבת לחשוב על העתיד שצפוי לי איתו..
אני לא חושבת שאפשר לקבוע את הבא.
פעם החלומות שלי היו מתממשים. ממש לא כולם אבל חלקה מכובדת, כל
החלומות שהתעוררו איתי היו קשורים בסובבים שלי.
אני לא נביאה, פשוט מרגישה. שאני חולמת מול הכיור ומסתכלת על
הג'ורה אני רואה אותו איתה
חתיכת מסטיק שנדבקה לו למכנס שאני מנסה לגרד ממנו כל יום
כביסה.
לא יודעת זאת כזאת הרגשה.