נאיבית נצחית / בוקר של מילים |
כתבתי לי שיר
על הא ועל דא ועל בלה
רגעים ארוכים לא כתבתי מאום
וחששתי זהו, נגמר.
בוקר בהיר
זרמו להן המילים
גם אם חסרות משמעות -
זרמו וזרמו כמו אין מעצורים
כמו חיכו מדי בסבלנות
שנים ארוכות הן ישבו בקופסא
אחרי סוגר ובריח
איש לא שמע, איש לא ראה
איש לא הרגיש, לא הריח
שנים חיכו הן
לא הוציאו מילה
ורצו כל כך להפתיע
ובבוקר בהיר, נפרץ לו הסכר
והזדמן להן להופיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|