יש לי רצון קצת מוזר,
אבל הוא נראה לי טבעי -
רוצה למות בגיל ארבעים,
גג חמישים,
רצוי שלא יישארו אחריי
בני משפחה רבים.
להשאיר אחריי מכתב קטן
שמסביר אדום על גבי לבן
שאין מדובר פה בדיכאון
חרדה טראומה או מפגן,
אין מדובר פה בעצב,
וגם לא בתקופה קשה!
להפך -
פשוט הייתי רוצה למות -
שמחה.
רוצה להסביר שזה לא חולני
זו פשוט משאלתי
להציב מטרה, להגיע ליעדי
ולהיעלם - במיטבי.
רוצה להסביר למי שבכל זאת יישאר
בתקווה שיהיה מספר מצומצם,
שהגעתי לשיא, עשיתי זאת!
אך הדרך רק יורדת משם.
לא רוצה להתקמט,
להיהפך סיעודית,
להקשות על חיי הצעירים.
רוצה למצות את החיים
מתחילתם עד תומם
ולדעת מתי להפסיק -
ליהנות מכל רגע
כמובן במידת האפשר
ולדעת לומר סטופ -
כשבפנים
הכל נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.