1.
אין מקום בעיר הולדתי,
המבנים החדשים על שדות נעורי החרוכים,
הבית התרוקן מדאגות
וקשה לזכור. העץ שלי מעמיק את שורשיו
ומצליף עלי תותים לבנים

חלונות מביטים עלי.
זה רק מקום שנהגתי לגדול בו זמן מה.

2.
הגוף נקלה בחום על השטיח הישן
וסופג ריחות שנהג לשכוח.
שרב רודף אותי -
המולדת החדשה עושה לי סמנים בגוף
כדי שלא אשכח אותה כמו את הקודמת.

3.
המעטפת הירוקה של העיר שלי עולה באש.
שנים שהשרפה מאכלת לי את הזכרונות
ואני משמרת גלויות וסמלים מתוכם
בארץ לא לי.

4.
אני מנסה למצוא חן בעיני עצמי
לברור את ההוויות הקטנות שלי מתוך הפיזור
אולי צריך לכתוב את זה בשפה אחרת.

5.
הבטן מתמלאת באנשים שניתקו ממני
ואני קושרת שאיפות מן האוויר
אשר הפריד בינינו. אהיה רחוק בקרוב.

6. פרידה
בוקר לח -
שאריות הדמעה הגדולה של ליל אמש
והאיברים נפקחים לרוחב הנהר
והריקנות שרחשה בגופי
מתחלפת ברוח קלה

אני מעמיקה את נשימותיי
כדי להפוך לחלק מהשקט הזה
ואין לי יותר צורך במראה כדי לראות פנים מכרות

7.
החלטתי להפסיק לעשן
כדי לפנות מקום
לכל השנים האלה

8.
הכל בגלל המכס
התווית שהודבקה עליי כשייבאתי את עצמי ארצה
מסמנת את מחיר הפרידה בעברית.

9.
השם החדש שלי חוצץ ביני לביני
קובע חוקים על פיהם חלקים ממני נחבטים
בשוליים של תמצית הרישום, בהערה קטנה:
"שם קודם", תושבים זמניים - רק ל 7 שנים.

10. סיום
כפות ידיי רדומות מהטיסה
אני ממששת אוויר כדי להרגיל אותן
לתנועה הריקה והן מסרבות, רגישות
מעט לאותיות הקיריליות שצירתי על המקלדת.