הם היו ואז כבר לא.
היי חברים שלי, לאן כולכם נעלמתם?
"ממ... בטח בטח מבינה, תהני הרבה" (תשובה לחברה, ספק חברה,
שמעדיפה את חמימות האיבר הזכרי)
"כן, מובן, מקסימום יום אחר" (ל- כביכול חבר טוב שעסוק בלעשן
ולנגן)
"טוב נו, פעם אחרת" (ל- אם זכרוני לא מתעתע בי, אחותי)
"כן כן גם לי אין כוח לנסיעות עכשיו, מזל שמחר יש את מחר"
(לחבר טוב שכזה ששכח איך מתנהג "חבר טוב שכזה")
והדוגמאות הן רבות, אבל זה משנה?
הם היו ואז כבר לא.
ואני יודעת כבר, למדתי -
זה לא מרוע או חלילה משנאה, "אלו החיים, כל אחד פונה לדרכו "
זדיינו. |
