שם הרי גולן - הושט היד וגע בם
בדממה בוטחת מצווים - עצור

אם אני, את ידי, הייתי מושיט לך,
היית תופס? מונע ממני ליפול?
או שהיית, כהרי גולן, דומם -
בוטח, מצווה בקול מכאני "עצור!"...
האם מצפונך היה מציק לך?
עינייך היו מביעות רגש, כלשהו - בכלל?
האם היית מושיט ידך,
או שנותן לי ליפול, וליפול.
וליפול...

בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת-הצחור.

האם, כשראית אותי,
צנה נשבה מעינייך? מפסגת צחורך?
האם נם אתה, גופך קליפה,
ואתה אי שם, במעמקי הנפש?

שם על חוף הים יש דקל שפל-צמרת
סתור-שער הדקל כתינוק שובב

האם בכוונה גרמת לי להרגיש דקל שפל-צמרת?
האם בכוונה פרעת שיערי, וקראת לי "תינוק שובב"?
האם נם אתה, גופך קליפה...
איפשהו במעמקי הנפש, או שם -
על חוף הים...
היכן?! היכן?!

שגלש למטה ובמי-כנרת
משכשך רגליו.

גם אני רוצה, כי גרמת לי לרצות,
לשכשך רגלי במי-כנרת...
אדומים מדם.

מה ירבו פרחים בחרף על הכרך
דם הכלנית וכתם הכרכם
יש ימים פי שבע אז ירק הירק
פי שבעים תכלה התכלת במרום.

אך למרות הכל, מה ירבו פרחייך,
דם חייך ופרחי האביב בשיערך...
יש ימים פי שבע השנאה חונקת
יש ימים פי שבעים מרגיעים הזכרונות.

גם כי אורש ואהלך שחוח
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח
חסד נעורים?

וגם כי אורש ואהלך שחוח,
תחת עול הזכרונות
וליבי פתוח בפני שדי הגיהינום.
האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח...
אושיט ידי, אם תבקש -
מעל פני התהום.