פרינסס דרים / כמה על מרחק |
אנרגיות חיוביות,
אתה קורא לזה
ואני לא מבינה איך אפשר
השמים כאן כל כך נמוכים
(אפשר ממש לתפוס ענן אם רוצים)
שאין כבר לאן לשאוף יותר
והים הזה
כל כך גדול
וכהה
אי אפשר לראות את הדגים
ואתה,
עם האנרגיות החיוביות שלך
תנסה לשחות אלי
נראה אותך,
חוצה את האוקיינוס הזה
האטלנטי
המתנשא
בולע החולות
אני כבר לא יכולה לשחות יותר
עייפתי
עכשיו תורך לנסות
רק תיגע בי כבר
מה אתה לא מבין
מה לא ברור
אני חולה
כל כך חולה הביתה
שזה מוציא אותי מדעתי
והיא גם ככה לא שפויה
ומתנכרת לי
רק תיגע בי כבר
למה אתה לא מנסה
להוריד לי את החום
ללטף לי את הראש
להרגיע
תעשה אותי בריאה
נו
נראה אותך
מפתיע
למרות הים הגדול הזה
והלא נגמר
למרות שאני לא רוצה
למרות שזה כואב
רק תיגע בי כבר
לא ידעתי שזה כואב ככה
השקט
פתאום זה נראה לי כל כך אימתני
ואם היית שואל
בחיים לא הייתי מנחשת
לא הייתי מעלה בדעתי
אני,
שברחתי הכי רחוק שהצלחתי
ממך
מעבר לים הכי גדול
אל היבשת הזרה הזאת
ההפוכה
והשקט,
שהיה לי חבר כל כך נעים
כל כך חשוב
ומרגיע
הגיע לכאן עוד לפני שנחתתי
והפך להיות צורב
ושורף
ומרתיע
ואם רק היית לוחש לי אז בחושך
ומושיט אלי יד
ונוגע
אולי לא הייתי נוסעת
אם רק הייתי יודעת
אולי השקט
לא היה כל כך
פוגע
חיה
אולי יש משהו מיוחד
שהיית רוצה להגיד
כמו נייר דבק
או כיוון הרוח
זה לא באמת חשוב לי
אבל בטח שאני מקשיבה
אתה יכול להיות רגוע
להיות בטוח
האמת,
בדיוק כמו השקרים שלך
יכולה להיות מכאיבה
אני כבר רואה את המסלול מכאן
יבש לי בגרון
ויד ימין שלי רועדת לפעמים
אולי יש משהו מיוחד
שהיית רוצה להגיד
כמו בקבוק זכוכית
או
גובה העננים
לטוס אתך זה כמו לחלום
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|