[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל האלכוהול ששתית אתמול
רווי אצלי עכשיו בדם
ואני לא לגמתי,
אפילו לא קצת
לא שאפתי את הנשיפות שלך
לתוכי
לא טעמתי ממך
כמעט
ואני יודעת שהיית עייף
אבל כמה כבר אפשר
לישון ולא להרגיש
לא ביקשתי הרבה רק
שתפקח את העיניים
אפילו אל תאמר כלום
תחריש
רק תסתכל עלי
ותמצמץ
כל האלכוהול הזה מבעבע בתוכי
מאיים להתפרץ
דרך הנשימות שלי
המהירות
אל האוויר הקר
אני יודעת שהיית צמא
אבל כמה
כמה כבר אפשר
לשתות
ולא לרוות אפ פעם
ולא ביקשתי הרבה רק
שתפקח את העיניים
בלי לומר מילה אחת בודדה
ורק תסתכל עלי לרגע
פתאום אני
כל כך
אבודה.



פברואר 2007







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא, במבה,
אנציקלופדיה,
אבעבועות רוח,
סוציו-אקונומיקה,
אשורבניפל,
שוקולד מנטה
מסטיק, זאב
רווח, רווח בין
השיניים, תביאי
לי את הקפה עם
שניים סוכר,
סליחה איפה אני
מחזירה את
הקיטבג, אני
חושבת שאני
בהריון, היי אבא
מי זאת האישה
הזאת שכל הזמן
מסתובבת לנו
בבית, אמא.


(נוי-נוי, כיום
בת 20, מציגה
חלק מרשימת
המילים שלמדה
להגיד לפני
"אמא", מה
שבהחלט יכול
להסביר איך היא
ואמא יודית נהיו
כאלה צ'ילבות!)


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/3/07 16:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרינסס דרים

© 1998-2026 זכויות שמורות לבמה חדשה