אני חושש שמצבי די טוב
כי נדמה לי שאני מסוגל
לכתוב שיר אהבה
גם לגבר
וגם לאישה

בקרוב אכריז
באופן חגיגי
שאני מוכן להתמסטל
עם כל מי שרוצה
להתמסטל איתי

(חדי העין שביניכם
בטח הבחינו
בשימוש שעשיתי פה
במילים 'מוכן', 'רוצה' ו'בקרוב'
והסיקו מסקנות מרחיקות לכת
אך נכונות
על אופיה של הדרך
בה אני בוחר לצעוד
בה אני בוחר לצעוק
את הפנטזיות שלי)

אני כותב שירים קצרים
כי זה מה שבזין שלי לעשות כרגע

מי שזה לא מוצא חן בעיניו
שישתה ממי הים של עזה

רק כוח אתם מבינים
ואין לי

צריך לומר את האמת
בקול מהוסס ורועד:
אני חלש
אני מכור לחרדות שלי
אני מנסה להתגבר על הצורך
הכפייתי
להוכיח לעצמי שאני עלוב
ולא ממש מצליח
אני ניזון מרמיסתם של חיזוקים
רף הריגושים
חייב לעלות כל הזמן
כדי להראות לעולם ולי
ששום דבר לא יוכל להביס
את אפסותי הנצחית

אני הולך להרוס עכשיו
את מה שכתבתי קודם
ולהגיד שזמן קצר
אחרי שכתבתי את זה
הרגשתי
שבסך הכל אני מתחזק

וקצת אחרי הבית האחרון
הרגשתי שהחיים מהתלים בי
ואני קורבן לאחיזת עיניים
אמשיך לעדכן אם יחול שינוי

- לאוניד לאוניד,
למה אתה כל כך גבוה?

- כדי שאוכל להשקיף מעל הקיר של הקיוביק,
ולראות את מסך המחשב שלך

ערב אחד, במעונות
החשיש מילא אותי רוך
וסלחנות
הייתי באמצע סכסוך מר
עם האיש המסכן מחדר חמש
וכשהוא נעמד מולי
הצרחות חלפו מעלי
לפתע אהבתי אותו
התחילו להתרוצץ אצלי בראש
מחשבות משונות
התחשק לי ללפות אותו בחוזקה
ולהדביק לו נשיקה צרפתית
ארוכה ורטובה
אחר כך להשאיר אותו כמה דקות לבד
ואז להסתער
לתוך החדר שלו
לסגור את הדלת
ולהמתיק את הסכסוך
העקוב מדם
עם נוזל זרע בריא
הלכתי לישון עם המחשבות
משועשע ומפוייס

דם, זרע ודמעות
בלי יזע

עד מתי נמשיך לאכול
ארוחות צהריים
בחברת אנשי הייטק מכובדים?
עד מתי נצטנף בפינה
מסביבנו מלצריות שופעות חזה ורוע
אוזן וחצי אטומות
חצי אוזן סופגת הבלים
אנחנו מתנתקים
ושותקים
שותקים
שותקים

מה תרצו להזמין?
בשבילי סלט חזרת
ברוטב עצבים מרוטים
וקפה הפוך
נטול חיים.
בחירה מצוינת,
תמורת עשרה שקלים ותשעים
נוכל לשדרג את הסלט שלך
עם זיגוג עדין ואוורירי
של קציפת טחורים.
תודה. זה יהיה נהדר.
ואיך אתה אוהב את הקפה שלך,
אדוני?
מתוסכל ולא מיני
בדיוק כמו שאני אוהב את
אני

זה אשר קיומו תלוי במצוקתו
האם הוא חופשי?
יש להיזהר מהתשובה הבנאלית
הגורסת שאם תיעלם המצוקה
יחדל להתקיים
ובכך תתעורר מצוקתו מחדש
והשלווה תחזור אליו
יש להיזהר מהבנאליות כמו מאש
ולשנן שאין פשטות
ויציבות אמיתית אינה קיימת
ואם קיימת
היא נחלת האומללים

מה קיום לנו בלעדי השכחה?

והרי ידיעה שהתקבלה זה עתה:
משורר האופל דבש חרובים
נמצא הערב בדירתו
ללא רוח חיים
או רוח כלשהי

במשטרה מעריכים
שהאיש שם קץ למותו
ומקווים שעוד אלפי משוררים
ילכו בעקבותיו

חרובים התפרסם בכך
שהתגובה הרגשית הקיצונית ביותר
שהצליח לעורר אצל מישהו
מאז ומעולם
הייתה הרמת גבה

מחר בשעה שתיים
יונח ארונו הצהוב
במרתף הטחוב בבניין מגוריו
כדי לאפשר למעריציו
לבוא לחלוק לו
פיסת בוז אחרונה

אחר כך תושלך גווייתו לתעלה
שם כבר ממתינים לה העורבים
עד כאן הידיעה בעניינו
של משורר האופל דבש חרובים